מושג חדש נפוץ במדינתנו, תמ"א 38, פירושו תכנית מתאר ארצית, הווה אומר שיפור פני העיר על ידי חידושם החיצוני של בניינים, הוספת קומות חדשות ומכירתן לדיירים חדשים ונתינת צ'ופר לבעלי הדירות הוותיקים בהוספת ממ"ד, חיזוק המבנה, מרפסת ולעתים חדר נוסף (שאנו דיירי הבניין פונקנו בו).
באסיפת דיירים שלנו, החבר'ה הצעירים מיד הסכימו לחתום על החוזה (ברור, משפחות צעירות שעתידם עוד לפניהם בגדול).
אני היחידה שהבעתי התנגדות. מדוע נחוץ לי כאב ראש הזה. בייחוד שיש לי דירה יפהפייה המספקת את כל צרכיי.
לפי החוק באם 80% מהדיירים נותנים הסכמתם לכך הפרויקט יוצא לדרכו. בלית ברירה הסכמתי. פה התחילה מסכת ייסוריי. למצוא דירה חלופית, הרי אי אפשר להישאר ולהתגורר באתר בנייה.
חיפשתי דירות להשכרה. בכל מקום נוכחתי לדעת כי אני נופלת מהפח אל הפחת. כל דירה לפני תמ"א או בנין ליד שמתוכנן לו תמ"א. העיר מוצפת באתרי בנייה.
בינתיים החלה העבודה. הרעש של הטרקטורים החופרים, צפצופי המנופים, משעות בוקר מוקדמות ועד שעות חשיכה, התחיל לכרסם בשפיותי. הבנתי כי להישאר בדירה המרחק לאשפוז במקום לא נעים קצר מאוד.
לאחר שהתאלמנתי חשתי כי מיציתי את הבילוי בחברת עצמי בשעות הערב. למרות שנרשמתי למועדון גיל זהב, ישבתי בבית קפה עם חברות, נפגשתי עם חברי מוטק'ה (אתר חברתי לגיל המתקדם), אך בשעות החשיכה, הקירות סגרו עלי. הטלוויזיה לא הצליחה לנטרל תחושות של, לא אקרא לזה בדידות למרות שאנשים רבים חווים תחושה זו, אלא באמת לבד.
לכולנו צאצאים שיהיו בריאים. נפלאים, יפים וחכמים. בכל פעם שקרתה תקלה בענייני חשמל, בענייני אינסטלציה והן בכל שאר עניינים, חששתי להזמין בעלי מלאכה שלא כולם 'יצאת צדיק' ועדיף שבן משפחה צעיר יהיה נוכח בזמן התיקון. אך לא תמיד זה יכול היה להתבצע. הם עסוקים בעבודתם, בשעות הפנאי נרתמים להסעות לחוגים של הדור השלישי ופשוט חשים תסכול באם עליהם לסרב לבקשת אימא.
קבלתי הארה. אפרת, אמנם את מרגישה צעירה, כמו כל המבוגרים בני גילך כששואלים לגילם לעתים מסתירים ולעתים מגלים, אך תמיד בתוספת, אולם אנחנו מרגישים צעירים, אך תעודת הזהות לא משקרת. עם תובנה זו התחלתי להסתובב בין דיורים מוגנים. לבסוף הגעתי למקום האידיאלי עבורי. קרוב למקום מגוריהם של בניי. נגישות תחבורה מדהימה. מרכז מסחרי העונה על כל צרכי יום יום. אמרתי לעצמי פה אני תוקעת יתד, עכשיו אלך לגלות מה בעצם זה אומר.
קבעתי פגישה עם אשת שיווק. לאחר שיחה טיילנו ברחבי המקום. לאט לאט החלו חיוכים לעלות על פניי. אוצר שלם מצאתי.