מרפאה
בעבר כשנאלצתי ללכת לרופא משפחה היה לא פשוט. הוא קיבל בימים מסוימים בשעות מסוימות, לצאת מהבית בכל מזג אוויר, לחכות בתור, ללכת לבית המרקחת לחכות בתור ולחזור הביתה סחוטה מעייפות.
במרפאתנו ישנן שלוש רופאות משפחה ופרופסור לגריאטריה ואחיות.
מעקב רפואי אחר כל דייר ודייר, נתינת מרשמי תרופות נחוצות לתיבת הדואר.
בגיל מתקדם הגוף מתחיל לבגוד בנו, לא תמיד באשמתנו. מנסים בכל כוחנו לשמור עליו, אך הוא בשלו. סופג מהאוויר וירוסים, זיהום, היתקלויות במכשולים תוך כדי הליכה בבית וברחוב.
כששכבתי חולה בביתי, המשפחה והחברים צלצלו או כתבו בוואטסאפ, אפרת מה שלומך? אך חששו לבוא מחמת הידבקות.
פה, כל בוקר, אם הבית פנינה (אנו קוראים לה המלאכית), מקישה על הדלת ושואלת כיצד אני מרגישה, אם זקוקה לעזרה. התייחסות אישית מחממת את הלב.
מרפאת שיניים
תוספת חדשה לדיור – מרפאת שיניים נבנתה במיוחד עבור רופא שהקליניקה שלו הייתה ממוקמת מעל המרכז המסחרי הצמוד, שנים רבות, עבר אלינו ולפי השמועות מפה לאוזן נאמר כי הוא רופא מאוד נחמד ועובד בצורה מקצועית. עשיתי היכרות עמו ונוכחתי שזו אכן האמת.
חדר אוכל
שנים אימהות התעסקו ומתעסקות בבישול ארוחות לילדים ולאחר מכן למשפחה המורחבת. לא מעט תלונות נשמעות כי
רוצות הן כבר להתפנק גם הן בארוחות שאדם אחר יכין עבורם.
פה, סוף לקניות, סוף לבישולים. את הכיריים בחדרי עטפתי במפית יפה.
בחדר אוכל קפה ועוגה אחר הצהריים בימי חול ובסוף שבוע בליווי מוסיקה.
מי שאחראי על כל הטוב הזה הוא
מנהל חדר האוכל - דוד. אדם מקסים, בעל רעיונות לשיפור טיב האוכל ועיצוב מתחדש.
משוחח עם הדיירים בסבלנות אין קץ, משתדל להיענות לבקשותיהם.
צוות
כל אחד ותפקידו הוא. אומר רק מילה אחת הכוללת בתוכה את התייחסות הצוות לדיירים – מדהימים.
זאת בניצוחו של המנהל ניר שדלת משרדו פתוחה לכל המבקש לשוחח עמו על בעיות ופתרונן על הצד הטוב ביותר.
השכמה
כל דייר בוחר שעה מסוימת ובשעה זו הטלפון בחדרו מצלצל משתי סיבות, אחת כדי להעירו והשנייה לוודא שהכל בסדר.
כששהיתי בביתי כל הזמן היו "הטרדות" מחברות שעיסוקן שיווק לחצני מצוקה במחיר לא מועט. כאן, כפי שציפתם בחדרי מספר לחצנים.
אמצע הלילה, צלצול טלפון. נבהלתי. מי מצלצל אלי בשעה כזו. הרמתי את השפופרת נשאלתי, אפרת את בסדר? ברור שאני בסדר עניתי ולא הבנתי מדוע מפריעים לי לישון. התברר לי שפשוט רציתי להדליק את האור לרגע ובטעות לחצתי על לחצן מצוקה הממוקם ליד מיטתי. באם חס וחלילה באמת היה משהו לא בסדר, כהרף עין מוקפץ איש בטחון לחדר תוך כדי אזעקת אחות תורנית.
חברותא
מאחר ומתגוררים בצוותא, כמו שאומרים 24/7 ההתיידדות עם הדיירים מאוד מונגשת. במשך שהותי פה התיידדתי עם מספר רב של נשים וגברים.
שמתי לב כי בשעה 19.30 הלובי מתרוקן. דיירים עולם לדירותיהם.
אמרתי לעצמי אין לי חשק להיכנס בשעה כה מוקדמת לחדר.
יצרתי קבוצה ("פרלמנט לובי 1") ומשעה זו ועד לשעה 22.00 אנו יושבים בחברותא, מפטפטים, צוחקים וזה ממש ממש עושה טוב לנשמה.