עם התקדמות הגיל, הגוף משנה צורתו. לא תמיד יש שליטה על שינוי זה. אפשר פה ושם לשפר וכמו שאומרים מה שלא עושה הטבע עושה הצבע.
פה בדיור מוגן קל יותר לקבל שינויים אלה, למרות ש"צרת רבים" לא תמיד היא נחמה, אך הסיטואציה שכולם דומים לכולם. כל אחד עובר תהליכים אלה, אמנם בצורה שונה אך גם דומה. כאן האישיות הפנימית של האדם בעיקר קובעת ולא מי יפהפה ומי פחות.
כתבתי שיר ומספר חמשירים בנושא זה:
©
שלושת הגילים
חלפו נעורייך
יופייך דעך אט
פניך, גופך, כולך,
גילך הראשון נגוז בלאט.
מתבוננת במראה
מצב רוחך קודר,
די, אין לי מקום
אשב על הגדר.
לא, אל תחשבי כה
גילך השני לקראתך פה.
אמת גוף האדם בלה
זוהי פעולת הטבע,
אין בנו לעצור
כוח אדירים זה.
אפשר
להוציא לאור
יופי עצמתו אלף מונים
על שאבד ובַּלֶה.
בני אנוש סוקרים
לא יראו תהפוכות
בלתי נמנעות,
ייקלט זוהר מוקרן
שלוח במיליוני זהרורים.
בערוב ימיך לגיל השלישי
פסעי בנינוחות, בביטחון,
ראי, החיים יפים הם
אף בגיל האחרון.
כף רגל עדינה
במרומי עקב דקיק
אצבעותיה בפי אוהב
מנושקות.
לימים -
על דלת נעל אופנתית
כף רגל מחוספסת
גדושת זיזים
מתדפקת
בזעקות פורצת
נחנקת,
עקב נמוך - נוחות
מונחת, שותקת.
*
בעטרת שיערה הנץ לבן
סומר, בועט, דוחק רגלי
שחור, ארגמן, זהוב,
מלחמת צבעים נטושה.
זמן יבוא -
יתנוסס בגאווה
על פנים חרושות קמטים
גביע ניצחונו יקטוף
כבודו במקומו יונח.
בשדה פני נבעו סדקים
קווים קרועים
שיני זמן מוטבעים,
גוונים נזעקים לעזרה
כחול - רקיע
אדום - דובדבן
רקפת – ורודה.
טויחו שטחים
חרסינה מלוטשת
פני תינוק בן-יומו
המראה לא מכאיבה.
*
שפתיים משורטטות
סומק דובדבן בבשרן
פרגוד לשיניים צחורות
פניני עדי שזורות
בחיוך ענוג בתולי.
בבוא יום
פה מפיק מרגליות
בקוויו ערוגות מתולמות
צבע מפעפע מבין חריציהן
מסך מקומט שנים משתפל
על חיוך מבין בהשלמה.
*
שני תאומי צבייה
מזדקרים במגדל גוף
אין תומך לבשרם
בסולם לא ירדו.
שושלת נמשכת
יונקת לשד צחור
אפס כוחם,
צניחה חופשית אלי טבור
סכין מונפת, חוט תפור
חזרה לפסגות תפארתם.
*
כרטיס ביקור, ידי פסנתרנית
צחות עורן בוהקת
ציפורני שני לוהט משוחות
להתחכך בכפותיהן מושכות.
רעלי זמן מחוללי בלאי
נמשי זקנה חומים מרקדים
בין ורידים כחולים משורגים
קווי חיים ושאר עיטורים
שטופי מריחות סיכה
להצלת שרידי ייצוג
התפייסות ב"עשר
אצבעות לי יש....".
*
טבור שקוע, רמה שטוחה
טבעת מנותקת חבל,
תפארת בקיני לחוף זהוב
חגיגה לעין עלמי חמד.
גו שח -
כסות לתלולית מזדקרת
מוסתרת בעמקי קפלים
אין ים, אין גלים
נותרו משחקים
בטבור תינוק (נכד).
*
מנוע משומן
סיכה מבעבעת בקרביו
כתר שיער לשפתיו
סלסוליו חוטי זהב
מהביל באדי תשוקה,
חודר מתענג
ברינה זורע זרעיו,
כעת חיה
צאצא בחיקה.
יובל
באר יבשה
הנופל לתהומה
משווע ללגימת
טיפה טלולה,
תרומת רוקח (משחה)
בברכה ניטלת
באוזני סב לוחשת
גם אני מתענגת.
*
טיפות שני נוטפות
מרחם שופעת פוריות
בביוץ - הפריה פורחת
לאור יום ולד מגיח
לחיק אמו רוויית נחת.
במעבר -
טיפות שני תפקידן תם
אין ביוץ, פריון פסק,
הנאה התבגרה
נינוחות, חופשיות
כניסה למעגל
מרחב נשימה
ללא גבולות
יש עוקץ
יש דבש.