פוסט מספר 26 - לזכור ולא לשכוח

בערב זיכרון ליום השואה, במחשבותיי נטמעו שלושה סיפורים הקשורים ליום השואה.

מעלה אותם בבלוג שלי שמהותו חוויות ההווה ויש להם גם זיקה למשעולי העבר.

***

בהיותי בבית ספר יסודי, באחד הימים הצטרפו לכיתתי 6 תלמידות. זוכרת את שמותיהן של שלוש מהן: פנינה, בינה וטובה. היו אלה בנות שניצלו מאימת השואה והעלו אותן לארץ ישראל.

חבלי הקליטה לא היו קלים עבורן. בתחילה התגודדו ביניהן. דיברו בשפת ארץ מוצאן ולנו הצבריות היה קצת קשה להתחבר אליהן. בהמשך השתלבו ונהפכו לחלק בלתי נפרד מכלל התלמידות.

הוכנסו להתגורר בבית שנקרא "בית אברהם", היה מיועד לאותן ילדות שאיבדו את הוריהן ושאר משפחתן ונשארו יתומות.

מדי שבת שעברתי ליד בית זה. כילדה הייתי מבולבלת, איך אפשרי שלבנות אלה לא תהיה אימא שתשכיב אותן לישון, תחבק אותן, תספר להן סיפורים לפני השינה כמו שאני זכיתי לכך מאמי.

***

באותה תקופה שמתי לב כי יום יום מגיעה לביתנו אישה מבוגרת. יושבת בחברת אמי, המארחת אותה. אוכלות ושותות בצוותא ומשוחחות ביניהן.

שאלתי את אמי. מי זאת האישה? ענתה לי כי קוראים לה צינה והיא הגיעה לארץ, בודדה, מאימת השואה, ללא משפחה. אמי החליטה "לאמץ" אותה ולהכניסה למשפחתנו הגדולה.

***

נודע לי כי בין הדיירות בדיור המוגן שלנו נמצאת אישה מבוגרת מעל גיל 90, שחוותה את השואה בצורה ממש בלתי מתקבלת על הדעת.

צלצלתי לחדרה ושאלתי באם אפשר לשוחח עמה. זיהיתי עצמי כזו שבעונג שבת כשהיא מגיעה, מביאה לה כיסא ומכניסה אותה למעגל המאזינות. עקב כך כשנפגשות במסדרונות, תמיד מחייכת אלי לשלום.

ענתה ברצון. נפגשנו.

בבקשה ספרי לי את סיפור חייך. הסיפור החל.

כבר במשפט הראשון חשתי הרגשת צמרור עורי ודמעות זולגות בתוך גופי.

כנערה, אמה ואחותה נלקחו למחנה ריכוז. ראתה במו עיניה כיצד מכניסים אותן למשרפות. היא ניצלה בזכות זה שגבר לקח אותה בזרועותיו וזרק אותה מעבר לגדר.

בתחילה שוטטה בעיר בלי לדעת לאן ללכת. חלק מהמילים פשוט לא הופנמו במוחי מאחר וסחפו אותי לתמונות זוועה שהתחוללו באותם ימים, אותם הכרתי מתוך ספרים רבים שקראתי בנושא.

עבר זמן והיא עלתה לארץ. למדה את מקצוע האחות. הכירה את בעלה. נישאה. נולדו צאצאיה ובזה ניצחה את הצוררים שמטרתם השמדת העם היהודי.

סיפרה לי כי כתבה ספר אודות התלאות שעברה. נשאר ברשותה רק ספר אחד ושומרת עליו מכל משמר. מקווה אני כי באחד הימים תשאיל לי אותו כדי לקוראו ולהרחיב את הידע כיצד ניצחה את הצורר שמטרתו הייתה השמדת העם היהודי.