בימים טרופים אלה. בדיור שלנו, אין שום אפשרות ליציאה מהבניינים. למרות כל הפינוקים שאנו מקבלים: התעמלות על המרפסות, מוסיקה העולה מהחצרות. ארוחות לכל חדר וחדר (תודה למלצרים). גלידה בשעות אחר הצהריים ועוד ועוד. נפלא.
למרות זאת ישנם צרכים נוספים כתרופות, קניות מהסופרמרקט להשלמת מצרכים הדרושים למהלך חיי יום יום.
מספר דיירים לקחו על עצמם בהתנדבות לעזור לדיירים למלא את טפסי ההזמנות למצרכים אלה והעברתם לסופרמרקט או לסופרפארם הנמצאים בקרבת מקום (כמה נוח שחנויות אלה נמצאות ממש מעבר לחצר).
מביעה הערכה עמוקה לדיירים אלה העושים זאת בסבלנות ובהקשבה.
קציני הביטחון בכניסה לדיור עבודתם בימים לא טרופים, שגרתית. בירור נכנסים ולאיזו מטרה. החלפת פקידי קבלה בשעות מסוימות ובעיקר בשעות הלילה. עבודה זו נעשית 24/7.
תפקיד חדש נוסף להם.
יושבת בלובי הקרוב לעמדת הכניסה. רואה כיצד שקיות ניילון מלאות הבאות בעקבות ההזמנות. זרי פרחים שהצאצאים מפנקים הוריהם, חבילות מכל מיני סוגים.
קציני הביטחון מקבלים אותם ומעלים לדירות של 4 הבניינים. רצים הלוך ושוב ותמיד עם חיוך.
אפשר לומר שעושים הם עבודה שמתקרבת לעבודת קודש. מאמצים פיזיים אדירים נחוצים לכך מאחר וזה נעשה ללא לאות.
גם בעל פה וגם בכתב מודה בשם הדיירים: תודה, תודה, תודה, אוהבים אתכם.
