פוסט מספר 37 - ל"ג בעומר

הקשה על דלת חדרי. אני מקבלת שקית עם תפוח אדמה עטוף בנייר כסף, תירס ושירון.

הסתכלתי על השי, הבנתי כי השנה חג ל"ג בעומר יהיה חף ממדורות חרף ההנחיות שאין להסתופף אנשים וילדים סביבן.

נזכרתי באותם תפוחי אדמה שהוכנסו בין הפחמים והוצאו שחורים. הטעםטעים והריח עדיין מרחף ליד אפי.

נזכרתי באותם ילדים שמספר ימים לפני החג שוטטו ברחובות העיר כדי למצוא דלק למדורות, זאת אומרת עצים. עגלות סופרמרקט מלאות בגזירי עץ הובאו למקום המיועד למדורה.

זוכרת את אותו ל"ג בעומר, כאשר סתו נכדתי הייתה כבת 10. סיפרה לי כי בשעות הערב כיתתה מתאספת כדי לחגוג את החג.

הצעתי לבני עופר – מה דעתך שנארגן בשעות אחר הצהריים, לפני הדלקת המדורה, משחק מעין חפש את המטמון. נדלק על הרעיון.

הסתובבנו ברחובות הסמוכים לבית הספר. הכנו רשימת שאלות של מקומות שעל הילדים למצוא ולציין את שם הרחוב ופתרון התשובה.

למשל:

* ראינו שלט גדול של קוסמטיקאית ברחוב אלון. ה שאלה הייתה כיצד פרסמה אישה את עיסוקה כמשפרת חיצוניותן של לקוחותיה.

* עברנו ליד גינת שעשועים ברחוב הדר וראינו שלט אין כניסה לכלבים.

השאלה היכן המקום שבו אימהות מבלות בחברת צאצאיהם הקטנים בו הכניסה אסור לחיות.

* ליד גן ילדים ברחוב לייב יפה שלט בשם גן דליות

השאלה היכן לומדים ילדים ברחוב זה לפני הליכתם לבית הספר.

* ברחוב ההגנה שלט המכריז על אספקת מזון אליו נכנסים כדי למלא את המזווה באוכל.

התשובה הייתה מינימרקט שכונתי.

* ממש קרוב למדורה ליד דיור מוגן.

השאלה הייתה, היכן מתגוררים אנשים בגיל מבוגר לאחר שהחליטו לצאת מבתיהם ולהתגורר בחברת אנשים ולא להישאר בודדים בביתם.

ועוד שאלות מסוג זה.

כשסתו סיפרה לחבריה על המשחק, ההתלהבות הייתה רבה.

התלמידים התאספו. חילקנו אותם לקבוצות של 5 תלמידים בכל קבוצה. נתנו להם את הרשימה. הובטח לכולם פרס. ועופר אמר: צאו לדרך.

התלמידים פתחו בריצה. חיפשו בין הרחובות. עופר ואני הסתובבנו באזור המשחק כדי לצפות כיצד הם פותרים את החידות. ההנאה שלנו הייתה רבה. ראינו כי הם לוקחים את המשחק ברצינות. משוחחים, מתייעצים, צוחקים ומוצאים את הפתרונות.

לבסוף הגיעו כולם בשלום למקום המדורה. הראו את הרשימות עם התשובות המלאות.

מה הפרס? מה הפרס?

עופר אמר. ההפתעה היא שכולכם מקבלים שלגונים בסוף הערב.

אך היו ימים.