חג חנוכה שמח לכל היהודים בכל התפוצות.
למרות הקורונה שעדיין אינה רוצה להשתחרר מאתנו, וכן, יש אור בקצה המנהרה. כמובן – החיסונים.
חג חנוכה השנה נחגג במתכונת שונה. הדלקת חנוכייה, אכילת סופגניות, סיבוב הסביבון. כל זאת ברור תחת מגבלות הקורונה.
המשפחות הגרעיניות יחגגו כל משפחה בביתן.
הזום, הפלא שחדר לעולמנו, ממש עוזר. למרות שהמשפחות נפגשות בצורה וירטואלית, בעלי מקצועות חופשיים המלמדים את הקהל הרחב דרכו, זה מחמם את הלב.
בימי החג ישנן הצעות לטייל ברחבי הארץ, באוויר הפתוח.
כל זאת בציפייה לכך כמו שהתרחש נס בימים ההם, כן יתרחש נס בעת זו בעזרת החיסונים. (כבוד למדענים).
המילה סגר לצערנו השתרשה בלקסיקון שלנו. מעלה מבט חמוץ על פנינו עם תקווה שמילה זו תיעלם, במקום סגר יהיה פתוח.
למחליטי החלטות, בטוחה שגם להם קשות ההחלטות בנושא הסגר. אולם חד וחלק עליהם להיצמד להנחיות משרד הבריאות שמנסים להתנתק – לא תמיד בהצלחה – מהנחיות פוליטיקאים שלא תמיד יש להם הכישורים לכך.
חוזרת ומציינת, כי השהות בדיור מוגן, לפחות כמו שלנו בפאלאס רעננה, מקום אידיאלי לשהות בו בעת כזו. סגר או לא סגר, אנו נשארים בבית.
הפעילויות ממשיכות כמעט בשגרה מלאה. פעילות גופנית, הרצאות, מופעים, חוגים.
פוקחת עיניים מדי בוקר ומודה על כך שנמצאת פה ולא ספונה כבודדת בדירה, בין 4 קירות.
אני נשמעת אולי כפרסומת מהלכת לדיורים מוגנים, אך כל מילה שכותבת נובעת ממעמקי לבי, מרגשותיי, ממחשבותיי.
בשנה הבאה בעולם בריא ושהמסכות תהיינה היסטוריה.
