בדיור מוגן שלנו לא הייתה כל התלבטות בקשר לחיסונים. מתחסנים וזהו. לא לוקחים סיכון במקום בו דרים דיירים רבים ומחלה אכזרית כזו אינה יכולה להסתופף בקרבנו.
כללי השמירה, מפני חס וחלילה תחלואה, נשמרים במידה הכי אפשרית. הפנים, למעט בזמן האכילה או בבריכה, עטויות מסכות בכל שעות היממה.
כל מי שלצערו נזקק לטיפול בין כתלי בית החולים, חוזר לבידוד כולל בדיקות חוזרות.
כל מי שנזקק לטיפולים במרפאות, נדרש במשך 5 ימים לאכול בחדרו.
הודעות וואטסאפ חוזרות ונשנות בבקשה למעט במפגשים משפחתיים. במתחם המותר להיפגש, נפגשים רק עם בני משפחה מבוגרים. כרגע הנכדים יסתפקו בינתיים בזום או בסקייפ.
כמה ייחלנו וציפינו לרגע בו נתחסן ומקווים שזו תהיה הישועה לחיסול הנגיף האכזרי.
ימי החיסונים תוקתקו על ידי המנהל והצוות.
המורשים לחסן עשו עבודתם נאמנה.
כל הצוות, המלצרים, המנקות, המטפלות וכל אלה הבאים להעניק לנו שגרה נפלאה של פעילות גופנית, הרצאות, מופעי שירה, קונצרט ועוד, ברור שגם הם חוסנו.
לאחר החיסון נדרשנו לנוח רבע שעה עם קפה וקרמבו.
כמה נחמד שמתחסנים בחברת חברות וחברים, כי לעתים חשים בקצת כאב ויש בפני מי "לקטר". קבלנו צמיד לבן בחיסון הראשון.
לאחר החיסון השני התווסף צמיד ירוק המעיד כי חוסנו פעם שנייה.
בעוד זמן מה כשיתברר שכל הבדיקות שליליות – נקבל דרכון ירוק עמו נוכל לצאת לחופשי.
מקווה שבעתיד הקרוב המילים חיסון נגד הקורונה יוכנסו לארכיון השפה ולאט לאט תישכח ממסכת חיינו.
א מ ן ו א מ ן.
